יש הטוענים שהופעה כמומחה בתוכנית טלוויזיה תורם משמעותית לדימוי של עסקים, ולא בכדי.
מחקר אשר בוצע על ידי Robinson, Johnson & Shield בשנת 1995 לגבי אדם המשתמש בקידום עצמי התמקד בנבדקים אשר היו צריכים לדרג את האדם שהשתמש בקידום עצמי על סקאלות שונות ודירגו אותו במקום גבוה בפרמטרים של יושר, מידת החיבה שלהם כלפיו ועוד.
בנוסף, שימוש ביחסי ציבור לצרכי קידום עצמי מייצרים חשיפה באמצעי תקשורת המונים כגון טלוויזיה, רדיו, עיצונים ואתרי אינטרנט חדשותיים מייצרים השפעה מכמה סוגים (על פי תיאוריית תהליכי ההשפעה של קלמן):
השפעה הנובעת מהרצון לקבל תגמול או להימנע מעונש.
התרצות: רצון לקבל תגמול או להימנע מעונש
הזדהות: אימוץ עמדותיו של מקור המסר מתוך רצון להידמות לו.
הפנמה: אימוץ עמדותיו של הגורם המשכנע כי הן נשמעות צודקות והגיוניות.
נשתכנע יותר כשמקור המסר:
- מומחה – ככל שהוא נתפס כמומחה יותר ואמין יותר, כך הוא יותר משכנע.
- אמין – אם הוא יביע עמדות התואמות את ציפיותינו. נשתכנע כשיביע עמדות שלא ציפינו להן ואז נניח שהיתה הוכחה עובדתית שגרמה לו לשנות את עמדותיו ושאין לו אינטרס.
- אטרקטיבי – מביא להסכמה רבה יותר. למה? אפקט ההילה, אנשים אטרקטיביים נתפסים כטובים יותר ואמינים יותר, שמים יותר לב אליהם.
- דומה לנו – נשתכנע יותר ממי שדומה לנו חברתית, דמוגרפית, דמיון בעמדות.
- מספר מקורות בטיעון חזק – אפקטיבי כשהמסר חזק והמקורות מציגים פרספקטיבות שונות.
